קהל נכבד, אורחים יקרים, בני משפחה אהובים וחברים חביבים, ברשותכם וברשות המעמד המיוחד, אשא מספר מילים על פרשות השבוע, היא פרשת תצווה.
פרשת תצווה היא הפרשה השמינית של ספר שמות והיא המשכה של פרשת תרומה העוסקת בהוראות לבניית המשכן.
פרשה זו הינה היחידה לאחר סיפור לידת משה ששמו אינו מוזכר בה, ומתחילה בפסוק: "ואתה תצווה את בני ישראל", חכמינו מסבירים זאת בבקשתו של משה לאחר חטא העגל: "ועתה שא נא חטאתם, ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת", אפשר ללמוד מכך שגם אם אנו מתפללים ומבקשים מאלוהים דבר מה וגם אם הוא לרעתנו הבקשה, אלוהים שיגשים לנו את תפילתנו אך יעשה זאת יהיה לנו כמה שפחות רע אם בכלל, משה התכוון שיימחה מהספר, קרי שימות אך אלוהים עשה זאת שרק בפרשה אחת שמו לא ייכתב במפורש ועלינו ללמוד גם מה אנו מבקשים מבורא עולם ושאלוהים לטובתנו תמיד ובכל עת.
בתחילתה של הפרשה משה מצווה לקחת שמן לצורך הדלקת המנורה בכל יום יום, אפשר ללמוד מכך – במנורה 7 קנים כנגד שבעת ימים וכשהמנורה נדלקת בכל יום זהו מראה לנו שקדושת השבת מאירה לנו במשך שאר ימי השבוע, ועוד נלמד מכך שאלוהים מאיר לנו את הדרך ביום יום וגם במה שנראה לנו כדברים הקטנים היומיומיים שלנו, וכמו שאנו מקפידים בדברים הקטנים שאלוהים ציווה לנו בבניית המשכן כך אלוהים מקפיד ומשגיח עלינו ביום יום ובכל דבר קטן וגדול בחיינו, עוד אפשר ללמוד מכך שכמו שלמנורה שבעה קנים כך בני ישראל – כל אדם הינו שונה וישנם שבעה סוגים של אנשים אך כולם מחוברים ביחד וכמו המנורה כך בני ישראל שכשהם ביחד אורם גדול.
המשך הפרשה עוסק בציווי על הכנת בגדי הכהונה של אהרון ובניו הכוהנים וכך למדים אנו שלבושו של אדם אומר עליו ועל תפקידו וגם לזה אלוהים נותן חשיבות ואף מפרט על האפוד,הציץ, המעיל, כתונת, מצנפת, אבנט ומכנסיים, הבגדים הללו מיוחדים ומפוארים מאוד ומסמלים אמנם על חשיבותם של הכוהנים אך הם גם מגבילים אותם בתנועתם ומטרתם בנוסף להזכיר להם מה הם עושים ושהם יתרכזו בתפקידם ולא יעשו זאת כלאחר יד ובמהירות.
לאחר מכן בני ישראל מצווים על הקרבנות, כיום אנו מצווים להתפלל וזהו הקרבן שאנו מעלים ככתוב: "ונשלמה פרים שפתינו" ואיננו צריכים להקריב קורבנות.
עוד מדובר בפרשתנו על יום הכיפורים, היום שבו ניתן לעם הזדמנות לכפר על חטאינו ויתכן שכל עבודת ומצוות בניית המשכן נועדו רק או בעיקר בשביל כך, וכיום בהגיעי לגיל המצוות אשתדל לקיים מצוות התורה וללכת בדרכה ושאור המנורה יאיר לי את הדרך ואהיה כחלק מהעם היהודי.
לסיום, אני רוצה לאחל לכל אחד ואחת מכם שאורה של מנורת התמיד תאיר את דרככם, ותמיד תדעו להודות על כל השפע והטוב שהוא מנת חלקינו, תודה לכם שהגעתם לכאן היום לחגוג עימי ועם בני משפחתי את הרגע הקדוש הזה!