ברכה לבר מצווה לניב מאמא ואבא

שלוש עשרה שנים מלאו לך היום.
שלוש עשרה שנים, והגענו עד הלום.
ואנחנו נרגשים לא פחות ממך,
כי למצוות הגעת, בן בכורנו, עתה...
והדרך איננה פשוטה,
אך מלאה ברגעי סיפוק ופליאה...
כי בדרך הזו, בזה המסע,
צברנו אינספור רגעים של למידה וצמיחה.
תמרנו יחדיו בפיתוליו של השביל,
וניסינו יחדיו לפסגות הקשר הזה להעפיל.
והקשר הזה, רב ונעלה הוא ערכו,
והיום במילותיי אנסה להאירו.

כשנולדת קראנו לך "ניב"
כי היית לפרי, שקשר האהבה בין הוריך הניב.
ניב, כשלעצמו, הוא ביטוי לשוני,
ומשמעו הוא רב גוני.
ייחודו מקנה לו פן תרבותי,
מבדיל אותו מרעיו, ולו במשהו מזערי.
ואתה, כמו הניב הלשוני:
אחד מן ההמון, אך עם פן כה ייחודי.
עם שילוב נכון ונבון ,
שבינך, היחיד, לבין המכלול,
דמותך מעוטרת ורוויה בעניין ובאור.

אומרים כי יום המצוות חותם את שנות הילדות,
ומציין את ראשית ההתבגרות.
החובות גדלים והולכים, וסדרי עדיפויות בהכרח משתנים.
וצריך להכריע לכאן ולכאן,
להבחין בין מראה עיניים לבין מה שבתוך הקנקן.
לחפש מהות ועיקר, ולקחת אחריות כמעט על כל דבר.
וזה נראה סבוך ומורכב, ולהתנהגות שונה מצפים ממך עכשיו.
ואולם, זה איננו כל כך פשוט.
זהו תהליך ארוך ויש להיעזר בסבלנות.
כי לא הכול קורה בין ליל, ואין גם יש מן האין.
בסולם יש לטפס שלב אחרי שלב,
להתמיד ולהאמין, כי המתוק יצא מן העז.
ואתה, ניב, עליך להבין,
כי תבונה ורגישות בישותך שזורים.
עם השנים רכשת סגולות וערכים.
כאלה שבחרנו עבורך מימים.
ואנו, כהוריך, יודעים,
שהם יובילוך למחוזות אחרים.
באמצעותם תנהג על פי היושר והמוסר,
תבחין ותבדיל בין טפל לעיקר,
תפעל מתוך שיקול דעת ותבונה,
ובמעשיך תמצא עניין והגשמה.
וטרם אמרתי את החשוב מכול,
שהרי אנו לצידך ביום מועד וחול.
ואהבתנו אינה תלויה בדבר,
בין אם ילד הינך, או בין אם בגרת משכבר...
כי בהורות יש אחריות ללא לאות.
כי בהורות אין טפל, יש רק מהות.
זו התמסרות מוחלטת,
ובחרנו בה מתוך רצון, ולא אחרת.
נכון שלפעמים אתה כועס,
כי לא על הכול אנו מגיבים ב "יש..."
ודברים של תוכחה אינם ערבים לאוזניך,
כי הם מגבילים, כי הם שולטים ביצריך,
אך זה בדיוק העניין,
ההבחנה שבין האסור והמותר.
והכול מאיתנו בא באהבה,
אז הבט בחצי הכוס המלאה.
ברך על הקיים, והייה מבורך,
כי אנו אוהבים אותך כל כך.

אבא ואמא