ב"ה, כ"ח תשרי תשס"ט
אודה ה' מאד בפי ובתוך רבים אהללנו, שזיכני לגדול ולהגיע עד הלום, להיכנס לגיל המצוות ולהיעשות ל"בר מצוה".
ברשות סבי היקר ___________הי"ו.
ברשות הורי היקרים, האחים, הגיסים,
ברשות הרבנים הגדולים והמחנכים הדגולים,
וברשות כל הקהל הקדוש הזה, אורחים יקרים!
ביום גדול ומרומם זה זכיתי ונעשיתי לאיש – והנני חייב בכל המצוות כולן, ובראשן מצות התפילין.
עד כמה חשובה מצות תפילין, ניתן ללמוד מדברי הגמרא במסכת ברכות דף ו' עמוד א': "אמר רבי אבין בר רב אדא אמר רבי יצחק מנין שהקב"ה מניח תפילין, שנאמר נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו, בימינו זו תורה שנאמר "מימינו אש דת למו", ובזרוע עוזו זו תפילין שנאמר "ה' עוז לעמו ייתן".
הקב"ה משתבח בכבודו ובעצמו בהנחת תפילין להראות קבל עם ועדה כמה עוז והדר כרוכים עם בתי התפילין, וכדברי הגמרא במסכת מנחות דף ל"ה עמוד ב': "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" – תניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש, "והסירותי את כפי וראית את אחורי" – אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון בן חסידא: מלמד שהראה לו הקב"ה למשה קשר של תפילין.
כאשר עמי הארץ רואים על ישראל את התפילין שבראש – אז "ויראו ממך", היראה שלהם מפניך תהיה גדולה.
התפילין נקראו "תפילין", מלשון "פלילה", כלומר – "ויכוח" וכמו שנאמר "ויעמוד פינחס ויפלל" ואמרו חז"ל שעשה פלילות עם קונו, והכוונה שהתפילין הן אות עדות והוכחה לכל רואינו שהשכינה שורה עלינו, והם יראים מאיתנו וכמו שנאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ודרשו חז"ל אלו תפילין שבראש.
ישנם שני דברים הנחוצים לכל יהודי בכדי שיוכל לקיים תורה ומצוות בשלימות: אמונה בבורא עולם ובמצוותיו וחכמה שהיא והכרת המצוות אשר מצווה כל אדם מישראל. ולמדים אנו ממצות תפילין את סדר קדימתן של שני יסודות הללו: תחילה מניחים תפילין של יד שהם כנגד הלב שהוא סמל האמונה בלבו פנימה של האדם, וענין האמונה הוא הדבר הראשון במעלה שצריך להיות חדור היטב בתוך הלב היהודי שתהיה היו"ד לצד הלב בדיוק ולא תזוז משם, ולאחר מכן תפילין של ראש – המסמל את החכמה והיא ידיעת התורה, הליכותיה ופרטי ההלכות הקשורות לחיי היום יום, למען ידע האדם מצוות ה' יתברך ויקיימם.
ולכן כאשר מניח האדם תפילין של יד ותפילין של ראש המצוה היא שלימה.
לא באתי לדרוש אלא רק ללמוד יחד אתכם קטע קטן על חשיבותה ומעלתה הגדולה מאד של הנחת התפילין, ותפילתי כי אזכה לקיים מצוה זו יחד עם שאר המצוות על כל הליכותיהם דקדוקיהם וכוונותיהם, אמן.
חכמינו זכרונם לברכה כינו את הקשר לעול תורה ומצוות – "בר מצוה", כלומר בן מצוה והוא כמו קשר של אב לבנו, וההסבר הוא משום שהקשר של כל יהודי לתורה והמצוות הוא קשר של בן לאביו, קשר אמיץ, קשר של קיימא שאינו ניתן לניתוק.
ושמח אני שמחה גדולה בהיכנסי לעול המצוות, שגדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה, ותקוותי היא לקיים את כל המצוות בגיל ובשמחה וכידוע שיש חובה לקיים המצוות בשמחה וככתוב "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב".
הנה עומד אני כאן ברגע גדול זה ומבקש ברשותכם לנצל ההזדמנות להודות לסבי היקר מרדכי כהן הי"ו, על כל עמלו בהדרכתי ובחינוכי לדרך התורה והמצוות, וממנו למדתי רבות ממידותיו הטובות ומעזרתו לזולת. הקב"ה יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים ויזכה לשמחות בניו, נכדיו, ניניו וכל צאצאיו שיולדו בעזרת ה', חיים טובים ורפואה שלימה.
אברך מכל לב את כבוד הרבנים הגדולים אשר כיבדוני ובאו לשמוח בשמחתי, יהי רצון שיפוצו מעיינותיכם חוצה למען הרבות תורה בכל ארץ ישראל, ומן השמים ישפיעו עליכם שפע ברכות קדושה וטהרה.
ביום גדול זה אתייחד עם זכרם של סבא וסבתא ____________________. בטוח אני כי נשמתם שמחה עמנו היום ובקשתי כי יתפללו למען בניהם ונכדיהם ולמען כלל עם ישראל.
לכם אורחים נכבדים תודה וברכה מיוחדת על הכבוד שאתם חולקים לי בבואכם להשתתף בשמחתי, ה' ישיב לכם כגמולכם הטוב וישפיע עליכם שפע ברכות ותזכו רק לשמחות.
ואחרונים חביבים הורי היקרים, לכם חב אני את חינוכי, את התנהגותי ואת דרכי בחיים. עמל רב השקעתם עד כה בחינוכי לתורה, למצוות וליראת שמים ודאגתם לכל דרכי הרוחניים והגשמיים. אין בפי מילים להודות לכם על מה שעשיתם וממשיכים לעשות למעני ולמען שאר אחי ואחיותיי ואחייני. יהי רצון שהקב"ה מקור הברכות יעשה עמכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם בכל מילי דמיטב ותרוו נחת מיוצאי חלציכם.
ושוב לי נאה להודות להלל לשבח לפאר ולרומם את מלך מלכי המלכים הקב"ה אשר זיכני להגיע עד הלום.