לא פעם אנו מוצאים עצמנו בחגיגת בר מצווה, מקשיבים לחתן השמחה קורא את דרשתו ולא יכולים להשתחרר מן התחושה, כי הוא קורא באופן מכני מילים שאינן שלו ושספק עד כמה הוא מבין או מזדהה עם תוכנן.
השאלה היא, מה נוכל אנו, כהורים, לעשות על מנת שהדרשה של בננו/בתנו תהיה אמינה ומרגשת.
התשובה לשאלה זו מתחלקת לשניים:
1.איך לכתוב את הדרשה בצורה הטובה ביותר
2.איך לקרוא את הדרשה בצורה הטובה ביותר
במאמר זה אנסה להתייחס לשני הנושאים בזה אחר זה ולהנחות אתכם בדרך להשגת התוצאה הטובה ביותר.
במאמר מוסגר, הרשו לי להזכיר, כי לא לכל ילד מתאימה הדרשה המסורתית וישנם ילדים, שירגישו הרבה יותר טוב עם הצגה או סרט, שיעבירו את נושא הדרשה בצורה אחרת. אך אנו במאמר זה לא נתייחס לאפשרויות אלה ונעסוק בדרשה המסורתית בלבד.
איך כותבים דרשה?
כאן, התשובה בעצם מתחלקת לשניים. עומדת בפנינו האפשרות להנחות את הילד בכתיבה עצמית, או לכתוב עבורו את הדרשה ולתת לו לקרוא אותה.
יתרונות וחסרונות:
הכתיבה העצמית היא הפתרון הקשה יותר. היא מחייבת עבודה ארוכה עם הילד ובניית תהליך מסודר של לימוד וכתיבה. יתרונותיה, לעומת זאת, הם משמעותיים ביותר.
הילד עובר תהליך ארוך של למידה והתמודדות עצמית עם המסרים. כך הוא בעצם מזדהה עם הדברים והדרשה הופכת להיות משהו משמעותי יותר מסתם טקס הקראה בערב האירוע.
הילד קורא בסופו של דבר, טקסט שהוא כתב, בשפתו שלו, שהוא מבין ומאמין בו. כך הוא נשמע טבעי ואמין יותר, מאשר אם היה קורא טקסט שנכתב עבורו על ידי מישהו אחר.
כתיבה על ידי כותב אחר, לעומת זאת, היא הפתרון הקל והפשוט. בהנחה שהכותב שלכם יודע את העבודה, תקבלו בלא כל מאמץ, דרשה מעניינת וקולחת, ברמה גבוהה.
החיסרון של שיטה זו נעוץ כמובן בעובדה שתפסידו את התהליך המתלווה לכתיבה העצמית.
אם בחרתם בדרך של כתיבה על ידי אחר, כל שעליכם לעשות הוא להקפיד לבחור אדם היודע לכתוב כהלכה. במאמר זה אנו נתמקד דווקא באפשרות הקשה יותר של הנחיית הילד בכתיבה עצמית.
שלבי העבודה:
בחירת הנושא
לימוד והעמקה
מבנה הדרשה
כתיבה ראשונית
הערות ניסוח והגהה
כתיבה סופית
מעבר ותיקונים אחרונים
בחירת הנושא:
בשלב ראשון, אל תגבילו את עצמכם עדיין לנושא מסוים. שבו עם ילדכם ונסו להעלות יחד איתו נושאים אפשריים לדרשה.
לדוגמה:
פרשת השבוע שאותה קורא הילד
סיפור משפחתי מעניין
תפילה שהילד רוצה לשאת ביום חגו
אירוע היסטורי מתולדות העם היהודי או מתולדות הציונות המצוין בתאריך קרוב לבר/בת המצווה וכדומה...
לאחר שפרשתם יחד עם הילד את רשימת הנושאים האפשרית, שלחו אותו ללמוד מעט על כל נושא. לקרוא את הפרשה ולחפש בה דברים שיעניינו אותו, לשוחח עם בני משפחה מבוגרים וללמוד יותר על הסיפור המשפחתי וכן הלאה.
בסופו של התהליך שבו ובררו יחד איתו מה למד עד עתה. הסתכלו ביחד על רשימת הנושאים שהעליתם ותנו ציון לכל נושא בהתאם למה שגיליתם עליו. בחרו מהו הנושא המעניין ביותר והחשוב ביותר מבין הנושאים. בדקו האם יש חיבור בין כמה נושאים שונים.
לדוגמה – יתכן שהפרשה מספרת על הכנסת האורחים של אברהם והסיפור המשפחתי עוסק בסבתא, שדלתה תמיד הייתה פתוחה ואורחים נכנסו ויצאו בביתה. במקרה כזה, נרצה אולי לשלב בין הפרשה לסיפור המשפחתי.
לאחר שדירגתם את הנושאים, מצאתם הקשרים ביניהם, אם יש כאלה, ובחרתם את הנושא הסופי, ניתן לגשת אל השלב הבא, שלב הלימוד המעמיק.
לימוד והעמקה:
בשלב זה נרצה לבנות את התוכן עבור גוף הדרשה. ננחה את הילד לקרוא את החומר בצורה מעמיקה יותר, להכין לעצמו רשימה של שאלות שנדמה לו כי יהיה מעניין לשאול אותן ולמצוא את התשובה עליהן.
יחד איתו נעבור על השאלות, ננסה למקד אותן ואולי גם להוסיף עליהן ובסופו של דבר גם למצוא את התשובות עליהן.
ננסה גם למצוא את המכנה המשותף ביניהן ולבנות רעיון אחד המחבר בין כמה שאלות. רעיון זה יהיה הרעיון המרכזי של הדרשה. השאלות המתחברות אליו, יכללו בדרשה. על השאלות שלא מתחברות לרעיון זה, נוותר.
מבנה הדרשה:
כעת, משיש בידינו את הבשר לכתיבת הדרשה, נשב עם הילד ונלמד יחד איתו את מבנה הדרשה.
פתיחה
גוף הדרשה
סיום
נגדיר, יחד איתו, מה צריך לכלול כל חלק. נתכנן בראשי פרקים את מהלך הדרשה, ונשלח אותו לכתוב את הטיוטא הראשונה.
כתיבה:
כל שנותר לנו עתה, הוא לעבור על מה שכתב הילד בהתאם להנחיותינו, להגיה, להעיר הערות סגנון, לשלוח אותו לתקן וחוזר חלילה.
חשוב לזכור כי גם אם איננו רוצים שהדרשה תהיה כתובה בשפה נמוכה מדי, עדיין אנו רוצים כי היא תהא כתובה בשפתו של הילד ולא בשפה שלנו. לכן חשוב לשים לב אלו הערות אנו מעירים לילד הבר מצווה, לתקן את השפה במקומות שהיא שגויה ולא להתפתות לקלקל את התום והיופי שלה במקומות אחרים.
אם עשינו עד כאן, את הכל כשורה, הרי שעתה יש בידינו דרשה מוכנה וכל שנותר לנו לדאוג לו, הוא שלב הקריאה באירוע.
איך מתכוננים לקריאת הדרשה?
בין אם הילד כתב את הדרשה בעצמו ובין אם כתבו אותה עבורו, סביר להניח שאין לו ניסיון רב בנאום מול קהל. גם הדרשה הטובה ביותר, אם אין היא מוקראת בצורה מעניינת בפני הקהל, הרי שהיא מאבדת את כל איכויותיה ומותירה אחריה קהל משועמם. לכן חשוב להקפיד על הכנה טובה של בר\בת המצווה, לקראת הרגע בו יהא עליו לקרוא את הדרשה בפני קהל.
כדי להכין אותו כראוי, עליכם ליצור הדמיה של האירוע. העמידו אותו מולכם ובקשו ממנו לקרוא את הדרשה בקול רם. סביר להניח שהוא יהא נבוך ויתבייש לעשות זאת. הסביר לו, כי המבוכה באולם תהא גדולה הרבה יותר וכי ככל שירבה לתרגל לפני האירוע, כך יקל עליו לעשות זאת היטב, באירוע עצמו.
הקפידו על קריאה ברורה, בקול רם. שימו לב כי הוא מפסיק במקומות הנכונים, מקפיד על אינטונציה נכונה, על סימני שאלה וסימני קריאה. כי הוא מדגיש היכן שצריך להדגיש ונותן מקום למחיאות כפיים במקום שיש לכך צורך. תרגלו איתו את הדברים בצורה מלאה, כולל מחיאת כפיים שלכם במקומות הנכונים.
אל תתביישו לחזור על התרגול, מידי כמה ערבים עד שתגיעו למצב בו הוא מרגיש חופשי עם הטקסט וקורא אותו נכון וטוב. אתם יכולים ללמד אותו לסמן לעצמו על גבי הטקסט, בצבע, את המקומות שבהם עליו לעצור, להעלות את הטון או לרדת.
אם עשיתם איתו את החזרות כראוי, והבאתם אותו לקריאה רהוטה כשהוא עומד לפניכם, סביר להניח שאותו דבר יהיה גם כשיעמוד בפני קהל.
יותר מזה, מניסיון אישי אני יכול לומר, כי ילד, שעבר הכנה כזו, מטמיע את הדברים. גם בפעמים הבאות שיהא עליו לעמוד בפני קהל, הוא יזכור את הדברים ויקפיד להכין את עצמו ולדבר בצורה רהוטה וברורה.